הפחם הפעיל משמש כמדיה לספיחה לפחות ממחצית שנת 1970. חומרי ספיחה נוספים בשימוש כוללים זאוליטים, אשלגן פר מנגנט ואלומינה פעילה.
קיימים סוגים שונים של פחם פעיל הכוללים:
- פחם פעיל רגיל המאפשר ספיחה.
- פחם שעבר אימפרגנציה
- מצע פחם מעורב
- פחם קטליטי
פחם פעיל רגיל "תופס" את המימן גופרית תרכובות אורגניות שונות לתוך המבנה הגרפיטי של גרגרי הפחם. לפחם פעיל קיבול סגולי לסוגים שונים של חומרים. כאשר הפחם רווי החומרים "פורצים החוצה" ולא נתפסים.
פחם שעבר אימפרגנציה עם סודה קאוסטיק או עם בסיס האשלגן משפר את ביצועי הפחם לספיחת מימן גופרית. המימן גופרי נספח קודם פיזיקלית למצע הפחם ואח"כ מגיב עם הבסיס. הקיבול של פחם כזה גבוה פי 5-7 פעמים יותר מפחם רגיל. קיבול הפחם לספיחת חומרים אחרים קטן. טמפרטורת ההבזק נמוכה.
מצע פחם מעורב קרוב מאד לפחם שעבר אימפרגנציה. מוסיפים לתערובת תחמוצת מתכתית (בד"כ תחמוצת מגנזיום). התחמוצת מגיבה עם המימן גופרי ליצירת גופרית אלמנטרית. לתערובת זו כושר ספיחה נמוך לתרכובות אורגניות, בגלל שתחמוצת המגנזיום אינה סופחת חומרים אורגנים. הוספת תחמוצת המגנזיום מעלה את טמפ' ההבזק.
פחם קטליטי הוא פחם יחסית חדש לטיפול במטרדי ריח. לפחם זה קיבול גבוה לספיחת מימן גופרי. בניגוד לפחם שעבר אימפרגנציה, הפחם הקטליטי הופך את המימן גופרי לחומצה סולפורית, אשר נתפסת טוב יותר מ H2S (אבל לא כמו הגופרית האלמנטרית שנתפסת טוב יותר). היתרון הוא שניתן לשטוף את החומצה במים וכך לרענן את הפחם. הקיבול לתרכובות אורגניות מחוזרות נמוך.
קיבול סוגי הפחם השונים לקליטת H2S:
סוג הפחם
H2S קיבול (g/cc)
הערות
1
0.01-0.03
פחם רגיל
0.12-0.14
פחם עם אימפרגנציה
2
0.14-0.27
פחם מעורבב
3
0.09-0.63
פחם קטליטי
1. לקוקונט הקיבול הגבוה - 0.03 גרם לסמ"ק. לפחם רגיל הערך הנמוך.
2. מתבסס על תוצאות רבות כאשר השתמשו בתערובת עם תחמוצת מגנזיום.
3. 0.09 גרם לסמ"ק הוא ערך התחלתי, כאשר 0.63 מתאר מצב הכולל שטיפה במים.
החומרים העיקריים שנפלטים במערכות הביוב מלבד המימן גופרי הם תרכובות גופרית אורגני . התרכובות האופיניות כוללות את המתיל מרקפטן, DMS וקרבוניל סולפיד.
החומרים הנ"ל יסולקו באמצעות הפחם פעיל ע"י ספיחה. לפחם עם אימפרגנציה ולפחם מעורב אין יתרון ואף יש הקטנה בכושר הספיחה בגלל תחמוצת המגנזיום. אין אפשרות לרענן את הפחם מהחומרים הנ"ל בשטח. פחם פעיל יכול לטפל בתרכובות אורגניות בריכוז נמוך (1-5 חל"מ). בריכוז גבוה הפחם ייסתם מהר ויה צורך להחליפו.
הפחם הפעיל סופח את רב התרכובות האמיניות הנמצאות בשפכים סניטרים. אולם הקיבול מוגבל לריכוזים נמוכים מאד ולא ניתן לרענן את הפחם בשטח.
רב סוגי הפחם אינם מתאימים לסילוק אמוניה.
הפחם הפעיל מסלק בד"כ 99.9% של המזהמים שנכנסים לתוכו. לפחם הפעיל עוצמת פליטת ריח הנמוכה מכל הטכנולוגיות בסביבות 100 יחידות ריח.
מתי להשתמש ומתי לא
פחם רגיל יעיל לטיפול בפליטות ריח המכילות ריכוז נמוך של תרכובות אורגניות (בד"כ בתחום של חל"ב) וכאמצעי ליטוש לאחר שלב טיפול קודם. לא משתמשים כמעט בפחם שעבר איפרגנציה בקאוסטיק בגלל בעיות בטיחות וסכנת התלקחות. פחם מעורב מתאים לריכוזי H2S בינוניים עד גבוהים, כאשר מתקניםעם פחם קטליטי יכולים לטפל בריכוזים של 50 חל"מ ויותר. מסנני הפחם מתאימים לספיקות ועומסים רגעיים ומשתנים במיוחד בהפעלה ראשונית.
פחם פעיל אינו מתאים ואינו כלכלי לשימוש בעומסים גבוהים של תרכובות אורגניות (5 חל"מ ויותר). כל סוגי הפחם אינם מתאימים לעומסי H2S מעל 200 חל"מ.
להלן מספר דוגמאות של מתקנים שהותקנו ע"י סומט:
סומט | ש"י עגנון 10/71, קריית מוצקין 2603789 | טל: 04-8442759 | פקס: 04-8456635 | somat@netvision.net.il | אודות נגישות
